פרויקטים
בית משפחת יצחקי - באר מילכה
שגית ודודי יצחקי הם מראשוני הגרעין המקורי לבאר-מילכה, שחיכה ונאבק שנים כדי לעלות ולהתישב בדיונת החול שעל גבול ישראל-מצרים. מודעים לפגיעה של ההתישבות עצמה בדיונה, החלטתם היתה ועודה לצמצם את הפגיעה של הבניה ושל הבית עצמו במשאבי הטבע למינימום האפשרי. עיקרון קיימות נוסף שמנחה את משפחת יצחקי בתהליך הבניה הוא מקומיות. כאשר דנו בתחילת תהליך התכנון בשיטות בניה שונות, ביניהן הבניה בחבילות קש, אפילו שינוע החבילות מהנגב הצפוני נראה להם כעשיה לא מקומית. מאחר והאזור מסביב עשיר בחומרי חציבה מקומיים, החליטו להסתפק במה שיש ומצוי וקרוב. חשיבה זו הובילה אותנו להעמיק ללמוד את שיטת הבניה המכונה "קוב". כמו שאתם בתמונה, כל ילד יכול לבנות בקוב...
זוהי בניה חופשית מאד בתערובת אדמה: אדמה חרסיתית, חול גס (חול מחצבה או חומר אגריגטי דומה) והרבה קש ארוך, הפועל כזיון בתוך התערובת ומחזק מאד את הקירות הבנויים. שיטות בניה כאלה התפתחו במקביל בהרבה מקומות בעולם, אולם אנו עקבנו בספרות אחרי בתי הקוב הבריטיים מהמאות ה16-17, והדרך שבה יובאה השיטה לארה"ב. קראנו הרבה, ובעקבות ההתעמקות בספרות וההכרות שהיתה לי מהכנסים בארה"ב (ראו גלריה) עם יאנטו אוונס ולינדה סמיילי, נסעתי ב2007 אליהם לאורגון , לבית הספר שלהם הנקרא Cob Cottage Company כדי להבין יותר טוב את האפשרויות ולהתיעץ איתם לגבי התכניות.
בעקבות על החשיבה הרבה הזו, נפלה ההחלטה הסופית על בניה בקוב – החומרים המקומיים, הגמישות הרבה, החיבור הטבעי בין קוב להין קירות מעוגלים וצורות רכות, הסלחנות של השיטה והקלות בה אפשר לשנות ולתקן – כל אלה התאימו מאד לאופי של המשפחה. אני חששתי מבעיות של חוסר בידוד , אולם הביקור שלי בCob Cottage Company שכנע אותי שהקוב מתאים גם באקלימים קיצוניים.
הבית פשוט וצנוע מאד, והוא הולך ונבנה בימים אלה במו ידיהם של בני המשפחה ובעזרת מתנדבים וחברים. מצורפים אליו
שירותי קומפוסט בחצר, ופרויקט בפני עצמו – ייצוב הקרקע החולית על ידי טרסה גדולה של צמיגים ממוחזרים.
עוד חידוש - רצפת אדמה מהודקת, על כל השכבות כולל שכבת בידוד על ידי טוף בחלק מהחדרים. זוהי אחת מרצפות האדמה הראשונות בארץ שנבנות מהבסיס כרצפת אדמה, ולא על גבי שכבת בטון.
חיזרו אלינו - אנו מוסיפים תמונות עם התקדמות הפרויקט...
« חזרה למסך פרויקטים ראשי
« חזרה לתיאור הפרויקט
